קיימים מספר גורמי אכיפה בתחום הבנייה: הוועדות המקומיות והמחוזיות, היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים, אגף הפיקוח במינהל מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון בתחומי יהודה ושומרון ומנהלת תאום ופיקוח אכיפה [מתפ"א] אשר במשטרת ישראל שלה סמכות מקבילה [1]. הוועדות אוכפות באמצעות התביעה הכללית המיוצגת ע"י היועצים המשפטיים של הרשויות המקומיות, הפועלים, בדר"כ, כבא כוחו של היועמ"ש[2] התובע מחוייב להעביר למנהל היחידה הארצית ואל משטרת ישראל את עצם הגשת כתבי אישום בגין עבירות בנייה.

בדו"ח ועדת בר-לב[12] נקבע כיקייםחסר כוח-אדם בכל רשויות הבנייה העוסקות במתן היתרי בנייה, בפיקוח על התכנון והבנייה ובאכיפה.  כ"כ נקבע כי המשטרה מגיבה באדישות על עבירות בתחום הבנייה, הרשויות אינן מקיימות את הוראות החוק, אינן בודקות היבטים שונים של דרישות החוק ומעל לכול – יש שהן עצמן מפירות את דיני התכנון והבנייה ובונות מבנים ללא היתר. למיגור תופעה זו לא די בהטלת קנסות ובהוצאת צווי הריסה, שכן המציאות מלמדת שהצווים בדרך כלל אינם מבוצעים והרשויות אינן עושות כמעט דבר אפקטיבי להביא לביצועם, ומשכך אין בהם כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים. רק הטלת עונשי מאסר לריצוי בפועל יכולה להביא לשינוי מציאות עגומה זו. רוב האנשים יירתעו מלבנות ללא היתר, אם יידעו שהם עלולים להישלח אל מאחורי סורג ובריח. כן קבע הדו"ח כי התופעה החריפה  עם השנים והאשם מצוי בין היתר בוועדות התכנון, שאינן ששות לבקש הטלת עונשי מאסר בפועל. אפילו במקרים בהם תלוי ועומד נגד נאשם מאסר על-תנאי בר הפעלה, מבקשת המאשימה בדרך כלל להאריך את התנאי ולא להפעילו.הוועדה המליצה  לייעל את הטיפול בעבריינות בתחומי התכנון והבנייה ולצמצם את משך הזמן לאכיפה, להחמיר את הענישה, לשפר את ההרתעה ולקיים צווים מינהליים ושיפוטיים, ולשם כך היא ממליצה להשלים את ביצוע התיקונים בחוק התכנון והבנייה בכל הקשור לשכלול כלי האכיפה, לרבות קביעת עונשי מינימום, סנקציות חובה כלכליות ועוד.  

המגמה  מאז ומתמיד היתה של החמרה באכיפה והענישה ושיעור ניכר מתיקוני החוק אין ענינו אלא בשיפור דרכי האכיפה[14].  תיקון 43 לחוק[15] היה השינוי העיקרי בסעיפי החוק המתייחסים לענישה בסעיפים 204, 217, 237, 240 . לדוגמא: סעיף 204 המקורי הטיל עונש של קנס או מאסר 6 חודשים בעבירת בניה או שימוש בניין ללא היתר, לאחר התיקון העונש שונה לקנס או מאסר שנתיים וקנס או מאסר נוסף על עבירה מתמשכת.

 בהחלטת הממשלה במרץ 2003 [16] שכירות והוצאות פחת, על אף שמדובר במבנים אשר נבנו ו/או  נעשה  בהם  שימוש בלא היתר ו/או בסטייהמהיתר לפי  החוק, והכל  בקשר עםהנחיותיה בעניין אי הכרה בהוצאות בלתי חוקיות. 2. להטיל על השר לביטחון הפנים ועל המפקח הכללי של משטרת ישראל לפעול להגברת הסיוע מצד המשטרה לאכיפת החוק ע"י העמדת שוטרי יחידת מתפ"א (מנהלת תיאום פעולות אכיפה), ע"י פעילות לאיתור התחלות בניה לרבות חקירות, פתיחתתיקים, הדבקת צווים ומסירת צווים וסיוע  במבצעים להריסת מבנים. הוחלט כי במטרה להביא להגברת הפיקוח והאכיפה של דיני התכנון והבניה ומניעת שימוש שלא כדין במקרקעי ציבור יש לאחד את גופי הפיקוח והאכיפה, בשלב הראשון במסגרת של מינהלה זמנית ובשלב השני כיחידת סמך אשר תתמקד בטיפול בעבירות בניה ובפלישות למקרקעי ציבור. היחידה שתוקם תורכב מהיחידה הארצית לפיקוח על הבניה במשרד הפנים, היחידה לפיקוח בשטחים הפתוחים ("הסיירת הירוקה") ואגף הפיקוח במינהל מקרקעי ישראל. כן, תוקם יחידה משטרתית אשר תפקידה היחיד יהיה לסייע ליחידת הסמך שתוקם בביצוע תפקידה ועל-פי דרישותיה. לרשות היחידה תוקם מערכת מידע גיאוגרפית לצורך מיפוי העבירות על חוקים שבתחומי אחריות היחידה, תוך התמקדות בעבירות על חוק התכנון והבניה ותפיסת מקרקעי ציבור שלא כדין. כמו כן יקודמו תיקוני חקיקה מתאימים בנושא בלימת הבניה הבלתי-חוקית, וענישה במקרים של עבירה חוזרת[17]. בשנת 2008 בהחלטת ממשלה [18] נקבע כי יש להגביר את האכיפה, זאת  ע"י מספר פעולות: 1. להנחות  את רשות המסים לבחון את שינוי מדיניותה הנוהגת. על פיה מוכרות לצרכי מס (מס  שבח, מס הכנסה ומע"מ) הוצאות בניה, הוצאות

בשנת 2008  אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק של ועדת שרים לענייני חקיקה[19],  הקוראת להחמרת הענישה על עבירות הבנייה במטרה לחזק את מערכת אכיפת החוק.  לפי תיקון זה, בין היתר, מוצע  להחמיר בעונשי המאסר לעברייני הבנייה למאסר שלש שנים במקום מאסר שנתיים ובסעיף 204(2) יוחמר העונש משנה לשנתיים. כן מוצע להחמיר את הענישה הקבועה בסעיף 210 לחוק ולשנות ממאסר שנה למאסר של שנתיים. גם לסעיף 212 לחוק בדבר צו הריסה ללא הרשעה הוצע תיקון המרחיב את תחולת הסעיף כך שתהיה האפשרות לתת את הצו אם ישנה הצדקה מטעם ציבורי חשוב ולא רק אם אין ענין לציבור. כן הוצע להתאים את כפל המס לסעיף 63(א), 63(ב) לחוק העונשין[20]  כחלק מהתיקון אמור מבקש צו עיכוב הריסת המבנה להפקיד ערבויות כספיות בכך יחויב בשל ההוצאות שייגרמו בביצוע הצו, במידה ויבוצע. שינוי נוסף עוסק באי ביצוע צווי הריסה ע"י ועדות מקומיות, במצב שכזה בסמכות המדינה לנקוט בהליכים לאכיפת החוק בתחום מרחב התכנון של אותה ועדה מקומית, כך שאם נמצא כי הועדה איננה ממלאת אחר תפקידיה בתחום אכיפת החוק  תפעל הועדה המחוזית במקומה, בכך מאפשר החוק לגורמי אכיפה ארציים להתערב במקרים בהם הוועדה נמנעת מטעמים פוליטיים מלהשליט את הסדר בתחומה. בימים אלה שוקדת הממשלה על רפורמה המאפשר חיוב פי ארבעה מטובת ההנאה, להכפיף את כל הסעיפים בדבר צווים מנהליים לעבירות המנויות בסעיף 204 לחוק כולל שימוש במקרקעין.כ"כ הרחבת אמצעי האכיפה ע"י שינוי סעיף 257 לגבי סמכות כניסה למקרקעין של פקיד עירייה כך שיותאמו סמכויות המפקחים להיכנס למקרקעין לסמכויות שוטר על פי חוק סדר דין פלילי (סמכויות אכיפה ומעצרים),[21] ועל פי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש).[22][23] בתחום חוק התכנון והבניה ובין היתר גם להסדרת האכיפה והענישה על בניה בלתי חוקית.  

 

---